זוהי תמונה שהיא רגע אחד ומיוחד מבין המון רגעים יפים ומיוחדים שחלקתי עם פיצי מגיל 14…
זהו רגע אחד, אבל רגע שהוא תמצית הדמות והיופי של החברה הטובה שהיתה לי…
דקות ספורות לפני החופה של נועה ועמיר, נועה בדרכה לחדר חתן-כלה להרגעות וסידורים אחרונים לפני הרגע הגדול. אני פוגשת אותה שנייה לפני שהיא נכנסת לאולם ואומרת לה ״ ממי אל תשכחי לשים גלוס לפני החופה כי ירד לך כל האודם״. לנועה כמובן לא היה שום מושג איפה הגלוס שלה וקבענו שאני אביא לה ואפגוש אותה בפנים. אני אצה רצה להביא את האודם, חוזרת ומשכנעת את השומר שאני במשימה חשובה ושהוא חייב לתת לי להכנס לאולם למרות שאני לא משפחה… אני נכנסת ואז רואה את נועה מתפוצצת מצחוק ומכאב גם יחד וכל משפחתה סביבה לאחר שנתפס לה השריר בכף רגל.
בסופו של דבר נכנסנו שתינו לחדר שם ישבנו משהו כמו רבע שעה ארוכה ומצחיקה במהלכה אני עושה לנועה מסאז׳ ברגל כדי שהשריר הסורר יתרצה וישתחרר. נועה כמובן מתמודדת עם הסיטואציה בדרך שרק היא יודעת להתמודד עם סיטואציות מלחיצות ופשוט מתפוצצת מצחוק!!!

אני מתבוננת בתמונה ורואה גם את היופי החיצוני הטיבעי והקורן וגם את היופי הפנימי האדיר והמופלא שייחד את נועה.
התמונה הזו היא בעצם תמציתה של נועה,שמצד אחד ידעה לקחת דברים בצורה בוגרת שקולה ורצינית ומצד שני ידעה לצחוק המון, להשתחרר ולעבור חוויות שונות בקלילות ועם הרבה הומור.