נועה,

חלפו להם 7 חודשים מאז לכתך וחודשיים מאז שהתגלה לנו האסון הנורא והלב ממאן לעכל והראש מסרב להבין ולהפנים. חודשיים שלמים בהם אני משחזרת כל מיני שיחות שלנו ומפגשים ומסיבות ועצות שנתת לי ופשוט לא יכולה להתחיל ולקבל את זה שאת כבר לא פה. אני רוצה שתדעי ובעיקר שיובל וגילי ידעו שאת בלב שלנו תמיד ובזכותך מצאתי אהבה ומשפחה. אני קוראת שוב ושוב את כל ההספדים שאנשים רשמו לזכרך ואני יודעת שבאמת השפעת על ככ הרבה אנשים וזו אולי הנחמה היחידה – שהספקת לעשות ככ הרבה בזמן הקצר שחיית.

נועה, הכרנו בסקאל דיוטיפרי שבאת לעבוד בחופשת הקיץ בין שנה א' לב' ומיד הפכנו לחברות. התחלנו עם ככ הרבה שטויות של בנים ובגדים ומסיבות וקניות והמשכנו לדברים אישיים ועם הזמן החברות העמיקה ולמדתי להכיר בחורה מדהימה עם לב זה ומלא מלא חברים שמתזזת כל הזמן בין החברים למשפחה שתמיד קופצת מחברה לחברה ותוך כדי כבר מתכננת את הבילוי הבא. ניסית לגשר בין העולם הבאר שבעי והעולם התל אביב שככ אהבת ותוך כדי חשפת אותי לעולם הזה שלך. תמיד תמיד היית שם בשבילי בתקופות קשות (ומקווה שגם אני הייתי שם בשבילך) ותמיד תמיד ניסית לעזור – ניסית לסדר לי עבודה וגם שידוכים – וזה הצליח!

בזכותך יניב ואני הכרנו ויצאנו לבליינד דייט רק כי את החלטת שכדאי לנו ומה איכפת לנו והקשבנו לך והנה… אהבה גדולה ועכשיו גם ילדה שגם לה קוראים יובל… ולצערי אפילו לא הספקתי לעדכן אותך בזה. את צחקת שבזכות השידוך שהצליח מקומך בגן עדן למרות שהיום זה ברור שמקומך שם בזכות עוד ככ הרבה מעשים טובים שעשית, ובזכות היותך מי שהיית.

אוהבים ולעולם לא נשכח אותך ומודים לך על הכל.

יניב, מיכל ויובל מלכה.