טיול של שבת בבוקר

ב- 3 השנים האחרונות שבת בבוקר עם נועה ועמיר הפכה למעין טקס… לא כל שבת, אבל בממוצע פעמיים בחודש (כי מה לעשות לנועה ועמיר יש כל כך הרבה חברים שהם לא תמיד פנויים) היינו מבלים ביחד בשבת.

היה משהו כל כך פשוט וכיף בזה, נועה ואני מתעוררות, מסמסות "יש לכם תוכניות?", ועם קבלת התשובה "לא, יש הצעות?", מיד היינו רוקמות פעילויות- לפעמים לים, לספארי, לגן גורים, לג'ימבורי, לפארק, או פשוט באחד הבתים מתנחלים…

התמונה הזו היא של בילוי כיפי בספארי בשבת בבוקר (היינו: נועה, עמיר, דקלה, גיא ואני), כאשר התמונה הזו משקפת את המציאות המצחיקה והנהדרת שלנו, הרי האטרקציה לבנות הייתה רק תירוץ… –  הושבנו את שתיהן על הגדר שיצפו להן בחיות והעיקר שאנחנו נוכל לפטפט ולהשלים סיפורים חוויות.

 

חופשת לידה בשביל נועה- שם המשחק הוא "פעילויות ואטרקציות עם חברות"

נועה ואני מכירות לא מעט שנים, לאור היותה בת זוגו של עמיר (ועכשיו היא הייתה אומרת לי "מתי כבר תגידי שאת חברה שלי ולא שאת מכירה אותי דרך עמיר?"), אבל הקרבה ביננו החלה מאז שנועה ועמיר הכריזו על חתונתם במועד קרוב לחתונה שלנו (של גיא ושלי), וכיאה לשתי "פולניות יסודיות" התחלנו מיד להחליף רשמים והמלצות….

קפיצת המדרגה האמיתית בקשר שלנו הייתה עם הכניסה להיריון במועד סמוך ולידה בהפרש של 3 ימים בלבד (יובל של נועה גדולה מאריאל שלי ב-3 ימים)- ואז זכיתי, לגמרי זכיתי, לגלות את נועה!

חופשת הלידה שלנו הייתה רצופה בפגישות ובילויים- כבר בגיל 5 שבועות התייצבנו עם הבנות לקורס עיסוי, בהמשך לחוג ליווי התפתחותי, לחוגים בדיאדה ולפעילויות בכל הקניונים האפשריים.

על אף שהבנות בהיותן קטנות, לא כל כך חיבבו נסיעות, זה מעולם לא עצר אותנו או מנע מאיתנו מלחפש פעילויות ואטרקציות נוספות.

התמונה שלמעלה צולמה בפעילות של "שירה ותנועה לקטנטנים" בקניון שבעת הכוכבים, ואין צורך להוסיף מילים מעבר לחיוך הכובש של נועה כשהיא מביטה על יובלי.

הפעילויות האלו, הפגישות עם החברות, החוגים, הבילויים היו חלק ממנה, מצורת החיים שהיא כה אהבה, מהאנרגיות הבלתי פוסקות שלה, היא מעולם לא אמרה "לא" על האופציה לבלות ולעשות פעילות עם יובלי, בטח ובטח כשזה משולב מיד בסוף הפעילות בקפה ו"פטפטת" של חברות.

וניתן לראות למטה עוד לא מעט דוגמאות…. של נועה בכל הפעילויות.

נועה היא התגלית שלי. אני זכיתי ב-3 שנים נהדרות לצידה, בלקבל מהקסם, החיוניות, השמחה, הקלילות, ההקשבה, האכפתיות והאהבה הזו שלה.

אני מודה על הצומת הזו בחיים שהפגישה ביננו, ויודעת שקיבלתי מתנה, כי בגיל 28 זה ממש לא ברור מאליו שאפשר לזכות בחברה כל כך קרובה, כל כך טובה.

חמוד- אני מתגעגעת. המון.