מכתב לנועה

נועל'ה שלי,

עברה שנה, והחיוך שלך לא יוצא לי מהראש.
איפה שאני לא נמצאת אני רואה אותך.
מופיעה מולי פתאום מטיילת עם העגלה, מחייכת אליי מפינה מרוחקת.
רואה אותך מאחור, דקה וזקופה, עם השיער אסוף בקליפס, ואז את מסתובבת ואני כל כך מתאכזבת לראות שזו מישהי אחרת.
לא משנה מי,
ואז אני אומרת לעצמי,
– נועה לא פה –

בשנה הזו שעברה, למדתי עלייך עוד כמה דברים.
בעיקר כמה אהבו אותך וכמה היית משמעותית בחיים של אנשים כה רבים.
לא שלא ידעתי קודם את כמות האנשים שהיית קשורה אליהם והיו קשורים אלייך, לא ידעתי עד כמה עמוק זה היה.
אני קוראת את כל מה שכותבים באתר שלך, (מאמינה שיש לך אתר?)
וממי, אני קצת מקנאה.
מקנאה בזה שאנשים רבים הכירו אותך בצורות שאני לא הכרתי. ואני גם שמחה כל כך שהצלחת לנגוע בכל כך הרבה אנשים.
אני רוצה להגיד לך שזה לא פרופורציונאלי לכמות החלקיקים שלך בגוף.
איך נועה קטנה כל כך מצליחה לשלב כל כך הרבה דברים ולהיות מסורה לכולם ואת הכל לעשות באופן מושלם?
זוכרת שקראו לך מחופשת הלידה לקבל פרס הצטיינות?
אמרתי לך שאני מעריצה אותך.
ממי, אני מעריצה אותך (ואני לא מאמינה בהערצה), פשוט לא השארת לי ברירה.
אבל יש לך חיסרון אחד גדול,
את לא פה איתנו,
תודי שזה חיסרון ענק.
ממשיכה לראות אותך ואת החלקיקים שלך במשפחה המדהימה שלך, וזה נותן כוח.

עברתי הרבה במהלך השנה הזו, בכל משבר, התלבטות ואושר גדול היית איתי, לחשת באזני דברים שמיועדים אליי בלבד.
ניתחנו ביחד אירועים וסיטואציות. אם היית פה היית כבר יודעת לכוון אותי בדרך הנכונה עם הראיה הכל כך אינטיליגנטית שלך על החיים.
אני זוכרת אותך חיה ותוססת.
ממי, אם זה לא ברור, אני מתגעגעת אלייך מאוד.
את איתי בליבי תמיד.

נ.ב
אני אוהבת אותך (וסליחה על הקיטש),
מור.

הפתעה מנועה

 

החתונה שלנו נערכה במאי 2010, נועה הייתה בסוף השליש הראשון להריון עם גילי. כמובן שלא החמיצה את הבוקר של אותו היום אצל הספר, רקדה איתי כל החתונה, זכרה להביא את אמא שלי למרכז הרחבה יותר מפעם אחת. אחרי שחזרנו למלון גילינו להפתעתנו שעל המיטה מונחות כמה וכמה מתנות ועל כל אחת מהן פתק. היא דאגה להשאיר לנו מתנות למלון ולירח דבש. הדברים המקסימים שמעלים תמיד חיוך, שלא מצפים להם… תמיד ידעה להפתיע ולרגש כל פעם מחדש.

מסיבת רווקות

נועהל'ה המקסימה,

באפריל 2010, נערכה מסיברת הרווקים-רווקות שלי ושל גיא, בעלי. נועה הייתה בתחילת ההריון עם גילי והגיעה לים עם עמיר. היא הרגישה מאוד לא טוב כל הערב והקיאה המון. כולנו ישנו באוהלים על החוף והתחננתי לנועה שתחזור הבייתה לישון, שזה בסדר גמור, שאני מעדיפה לדעת שהיא ישנה במיטה נוחה. לא היה עם מי לדבר, נועה סרבה בכל תוקף ולמרות הקושי הגדול שהיתה שרויה בו (בדיעבר יתכן ונבע גם מהמחלה) לא עזבה את המקום ונשארה עם עמיר לישון באוהל. על הבוקר פגשתי אותה בשירותים, מתארגנת ומתלבשת, לובשת שמלה ונעלי עקב כי מיד היא ועמיר צריכים להספיק להגיע לברית, בלי לנוח, בלי לעבור בבית. זוהי נועה, חברת אמת טוטאלית שתעשה מעל ומעבר ליכולתה למען הקרובים אליה.